Anis

כוכב האימון-קואוצינג של ANIS

קבלת החלטות בתנאי חוסר וודאות

תאריך

קבלת החלטות
חשיבה פרדוקסלית הוא תחום שנחקר והתפתח בעת החדשה, במאה ה-20. הפילוסוף וילארד ואן אורמאן קוויין, מגדיר פרדוקס כמצב המתרחש כאשר שני דברים הנראים מנוגדים או בלתי מתיישבים זה עם זה הם למעשה נכונים בעת ובעונה אחת. המוח האנושי לא אוהב פרדוקסים, בלשון המעטה. יש לכך סיבה מובנת מאליה – הרבה יותר קל להתנהל במציאות שהיא ברורה, שיש בה שחור ולבן, נכון ולא נכון.

במאמר זה אני מציג מספר מודלים מתמטיים פשוטים שיסייעו לכם להגיע לקבלת החלטות נכונות יותר בזמן קצר יותר.

כל אחד מאתנו מקבל אלפי החלטות כל יום. במהלך יום העבודה שלנו אנו מקבלים מאות החלטות באופן שוטף החל מאיזה מוצר וכמה להזמין מהספק שלנו ועד החלטות גדולות חשובות, כמו להיכנס לתחום עסקי חדש או לפתוח עסק חדש. בגלל המספר העצום של ההחלטות אותן אנו מקבלים על בסיס יומי, כל שיפור, אפילו מזערי, בכמות ההחלטות הנכונות אותן אנו מקבלים יכול להביא לאורך זמן לשיפור דרמטי בביצועים העסקיים שלנו ואף בחיינו.

מחקרים רבים בתחום קבלת ההחלטות הוכיחו כי אופן קבלת ההחלטות שלנו מושפע מגורמים פסיכולוגיים, אישיותיים וחברתיים שמטים אותנו מלקבל החלטות שקולות ואובייקטיביות.

המטרה המרכזית של מאמר זה היא להציג מספר טכניקות פשוטות לקבלת החלטות כמה שיותר אובייקטיביות ושאנן תלויות בייעוץ של כל מיני אנשים – הצעות שלא קשורות להחלטה, אשר משפיעות על תהליך קבלת ההחלטות ומטעים אתכם.

שלבי התהליך:

 

  • הגדרה, מדויקת ככל האפשר של הבעיה העומדת לפנינו; 
  • האלטרנטיבות השונות לפתרון הבעיה; 
  • לוח הזמנים שיש לנו לקבלת ההחלטה.
  • איסוף כמה שיותר מידע על הבעיה ועל האלטרנטיבות שיש. ניתן לאסוף את המידע הזה מהאינטרנט; שיחות עם אנשים שעמדו בסיטואציה דומה, או אנשי מקצוע בתחום. תקדישו לפעולה הזו זמן, ואם צריך גם כסף לאיסוף המידע. מכיוון שאחת הבעיות הנפוצות בקבלת החלטות, היא המחסור במידע רלוואנטי.
  • ההגדרה של רמת הסיכון אותה אנו מוכנים לקחת. בהחלטות עסקיות הסיכון בד"כ שווה ערך לכסף, ולפעמים המון כסף. איזה סכום כסף אנו מוכנים ו/או מסוגלים להשקיע; וכמה כסף אנו מוכנים להפסיד ומה יקרה בתסריט הגרוע ביותר?
  • בניית עץ החלטה – נשתמש בעץ החלטה כאשר קיימות מספר דרכי פעולה אפשריות ויש השפעות גומלין ביניהן. בתהליך יצירת עץ ההחלטה, ייווצרו מספר צמתי החלטה בין האלטרנטיבות השונות העומדות לרשותנו. בסוף, לכל ענף בעץ ההחלטה יש להצמיד את ההפסד (או העלות) ואת הרווח הנובעים ממנו ואם אפשר גם את ההסתברויות לכך. אם אנו לא יכולים לקבוע הסתברויות אנו יוצאים מנקודת הנחה כי לכל אפשרות יש הסתברות דומה לקרות.
    ההצעה היא לא ליצור יותר משלוש אפשרויות לכל החלטה. מעבר למספר הזה תהליך ההחלטה מתחיל להיות מורכב ולא שימושי ללא כלים מתמטיים.
    על התהליך להיות כתוב. כי כאשר אנו כותבים, יש נטייה לחשוב ביתר רציונאליות וברמת גבהה יותר של ביקורת וניתוח, ביחס לנושא הכתיבה.

     

בהמשך מוצגות מספר אסטרטגיות לקבלת ההחלטה, כל אחד יכול לבחור את האסטרטגיה המתאימה לו ולנושא ההחלטה: 

  1. אוהב סיכון (max max) – לבחור את האפשרות שבה הכפלת ההסתברות (אם יש) ברווח הפוטנציאלי נותנת את המספר הגבוה ביותר. נבחר את האפשרות שנותנת לנו את הרווח הגבוה ביותר.
  2. שונא סיכון (min min) – נבחר את האפשרות שבה ההפסד כפול ההסתברות שלו (אם יש) נותנת את המספר הנמוך ביותר. נבחר את האפשרות שנותנת לנו את ההפסד הנמוך ביותר.
  3. התוחלת (min max) – התוצאה שיוצאת מהכפלת הרווח בהסתברות שלו פחות ההפסד וההסתברות שלו, של כל אפשרות. נבחר באפשרות בה התוצאה שמתקבלת תהייה הגבוה ביותר. אם אין לנו הסתברויות, אז פשוט נחסיר את ההפסד מהרווח ונבחר את האפשרות שתוצאתה היא הגבוהה ביותר. נבחר את האפשרות שמציעה את היחס הטוב ביותר בין רווח להפסד.

כמובן שעל ידי שימוש במודלים מתמטיים אפשר להקיף הרבה יותר אפשרויות ולהתייחס לגורמים רבים יותר אשר יכולים להשפיע על ההחלטה, אבל למרות זאת, השיטה המוצגת היא הרבה יותר יעילה מאשר דרך קבלת החלטות רגילה.

עוד
מאמרים

ציור ראש מלא סימני שאלה

סיבה ותוצאה | שאלה ותשובה

סיבה ותוצאה, כי החיים הם ככה, סיבה ותוצאה; שאלה, ותשובה שמניעה לפעולה. מה הסיבה?….בתשובה, נמצאת התוצאה, זו שאני רוצה להשיג. כלומר שאם אני יודע את

קרא עוד »