חשיבה פרדוקסלית | מקורות
חשיבה פרדוקסלית הוא תחום שנחקר והתפתח בעת החדשה, במאה ה-20.
הפילוסוף וילארד ואן אורמאן קוויין, מגדיר פרדוקס כמצב המתרחש כאשר שני דברים הנראים מנוגדים או בלתי מתיישבים זה עם זה הם למעשה נכונים בעת ובעונה אחת. המוח האנושי לא אוהב פרדוקסים, בלשון המעטה. יש לכך סיבה מובנת מאליה – הרבה יותר קל להתנהל במציאות שהיא ברורה, שיש בה שחור ולבן, נכון ולא נכון. אלא שמה לעשות והמציאות, כמו גם המוח האנושי, לא תמיד עובדים ככה.
החדשות הטובות הן שיש לא מעט טענות, מתחומים רבים החל מהפילוסופיה ועד הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הגורסות שפרדוקסים דווקא יכולים להועיל לנו ושלא כדאי כל כך מהר להפטר מהם, להפך, לשיפור ביכולות החשיבה הפרדוקסלית שלנו יכול להיות השלכות מרחיקות לכת על מגוון תחומים בחיינו.
"על מנת להנהיג, חייב המנהיג ללמוד להיות מונהג, מהי ההרגשה, התוצאות וההשלכות של כזה מצב. על מנת לשגשג, חייב המנהיג ללמוד לחיות חיים צנועים… כל התנהגות בנויה מהפכים… למד לראות דברים הפוך, מאחור ומלמטה, מכל כיוון אפשרי".
פרדוקסים משפרים את האינטליגנציה שלנו
"מבחנה של האינטליגנציה מהמעלה הראשונה הוא היכולת להחזיק במוחנו שני רעיונות מנוגדים בעת ובעונה אחת, ועדיין לשמור על יכולת התפקוד" (סקוט פיסצג'רלד).
מחקרים בפסיכולוגיה קוגנטיבית בעשורים האחרונים מייחסים לחשיבה פרדוקסלית תפקיד חשוב בשיפור האינטליגנציה והיצירתיות, ויש כאלו שגם מגדירים את היכולת לחשיבה פרדוקסלית כאחת משמונה המרכיבים של אינטליגנציה. כאשר אנחנו דבקים בחשיבה של "או\או" ומעדיפים, מטעמי נוחות ועצלות, לבחור רק בצד אחד של משוואה אנחנו עושים לעצמנו חיים קלים. כאשר אנחנו מחליפים את חשיבת ה"או\או" בחשיבה של "גם וגם" המוח שלנו עובד שעות נוספות בניסיון למצוא דרך לפשר בין הניגודים. התוצאה היא גם כושר מנטלי גבוה יותר, גם יכולת לתפוס את המציאות בצורה מורכבת יותר וגם יכולת להגות מחשבות חדשות ויצירתיות הנובעות מתוך הצורך לפשר בין דברים הנראים לכאורה סותרים.
פרדוקסים משפרים את הבריאות הנפשית שלנו
חיי הנפש שלנו עשויים ניגודים: אני שמח בהצלחתם של אחרים ומרגיש קנאה, אני רוצה הרבה כסף אבל רוצה לשמור על אמות המידה המוסריות שלי, אני כמה לזוגיות אבל רוצה חופש. לא פעם הסתירות האלו קורעות אותנו מבפנים ומובילות ללא מעט סבל. היכולת לקבל ולהכיל את הסתירות והפרדוקסים הנפשיים שלנו ולהכיר ביסודות המנוגדים המהווים את חיי הנפש שלנו יכולה להיות מפתח לחיים שלמים ובריאים יותר.
פרדוקסים תורמים להתפתחות מנטלית ורוחנית
ב"אגרות הקודש" כותב הרב קוק: "יש עולם של חול ועולם של קודש, עולמים של חול ועולמים של קודש, העולמים סותרים זה את זה. כמובן הסתירה היא סובייקטיבית. האדם בהשגתו המצומצמת, אינו יכול לפשר בין הקודש לבין החול, ואינו יכול להשוות את סתירותיהן, והן אמנם מיושבות ברום עולם, במכון קודש הקודשים". היכולת להביט מעבר למה שנדמה לנו כסתירה או כהפכים יכול להיות המפתח לתפיסה גבוהה יותר, כזו שמצליחה להבין את העולם בצורה רחבה ועמוקה יותר.
חשיבה פרדוקסלית יכולה לעזור בבניית חברה טובה יותר
מי כמו הישראלים יודע כמה החיים החברתיים שלנו מלאים במחלוקות: ימין ושמאל, חילונים ודתיים, קפיטליסטים וסוציאליסטים… כל אחד מאיתנו בוחר את הצד שלו במתרס ויוצא במתקפה על הצד השני. אך כאשר כל צד בטוח שרק הוא זה שצודק ואילו השני ללא ספק טועה, הסיכוי להתקדם לאנשהו קטן. היכולת להבין את עמדתו של הצד השני ולהכיר בערך שלה, מבלי כמובן לוותר על האמונה שלי, יכולה להיות מפתח לא רק ליחסים יותר טובים אלא גם לפתרונות חדשים, לדרכי ביניים, לצורות חשיבה חדשות שמי כמו הישראלים יודע כמה הן נחוצות לנו בימים אלו.
אז איך אפשר לשפר את החשיבה הפרדוקסלית שלנו?
חשיבה פרדוקסלית, כמו סוגים רבים של אינטליגנציה, היא משהו שניתן לעבוד עליו. להלן מספר תרגילים פשוטים שתרגול שלהם לאורך זמן יכול לשפר את יכולות החשיבה הפרדוקסלית שלכם.
נסו לאתגר את עצמכם עם!
קחו נושא שבו יש לכם דעה מוצקה (כמו למשל תהליך השלום עם הפלסטינים, גיוס חרדים וכו') ונסו להסביר בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים את העמדה ההפוכה לזו שלכם ואת כל הטיעונים לטובתה (יעזור לכם מאוד לנסות "להכנס לראש" של הפלסטיני\מתנחל\פעיל שלום\חרדי וכו' ולנסות לראות את הדברים מנקודת מבטו). מובטח לכם שככל שתבצעו את התרגיל טוב יותר היכולת שלכם לנמק אתהעמדה שלכם רק תשתפר.
ערכו רשימה של שני טורים: בטור אחד רשמו את התכונות החיוביות שלכם וברשימה שנייה רשמו את התכונות השליליות שלכם (אם אתם כנים עם עצמכם שני הטורים אמורים להכיל כ-20-30 מילים). בשלב השני זה זמן למתוח קווים – חברו את התכונות מהטור החיובי עם תכונות המתקשרות אליהן מהטור השלילי (למשל: 'אמיץ' עם 'חסר זהירות', 'צנוע' עם 'ביישן' וכו'). התוצאות יגלו לכם לא מעט על עצמכם. בנוסף, אם יש מילים באחד הטורים שלא הצלחתם לחבר למילה בטור אחר, נסו לחשוב על היבט חיובי או שלילי (תלוי בטור) של המילה שרשמתם – רוב הסיכויים שתגלו משהו חדש על עצמכם.
קחו אירוע שקרה לכם היום, למשל ויכוח בעבודה, ונסו לספר אותו מכמה שיותר זוויות (ולא רק הזווית שלכם) – איך הבוס שלכם ראה אותו, איך העמיתים ראו אותו וכו'
הביטו ברשימת המשפטים הפרדוקסליים הבאה. לאחר שתצליחו להסביר לעצמכם באיזה אופן הם נכונים למרות הסתירה שבהם, נסו לחבר בעצמכם משפטים דומים שעובדים על פי אותו הגיון:
– מה שזול יקר.
– אי אפשר לסמוך על אנשים שלא יכולים לסמוך על אנשים.
– ככל שתנסה להרשים אנשים, כך הם יתרשמו ממך פחות.
– ככל שתכשל יותר כך יגדלו הסיכויים שלך להצליח.
– ככל שתדע יותר, אתה רק תבין פחות.
– ככל שאנחנו נעשים מחוברים יותר כך אנחנו נעשים מבודדים יותר.
– הדבר היחידי שקבוע בעולם הוא שינוי.
– "אני אף אחד".
– "כמה חבל שהנעורים מתבזבזים על אנשים צעירים" (ג'ורג' ברנרד שאו).
– "אני יכול לעמוד בכל דבר חוץ מפיתוי" (אוסקר ויילד).
– אל תכנס למים עד שתדע איך לשחות.
– כל מה שאני יודע אין לי צורך ללמוד, ומה שאני לא יודע אני גם לא יודע שאני צריך ללמוד.
נסיים בציטוט נוסף מפי הפילוסוף הדני סרן קירקגור:
"אל לו לאדם לחשוב רעות בפרדוקס, שכן הפרדוקס הוא התשוקה של המחשבה, והחושב ללא פרדוקס הוא כמו האוהב ללא תשוקה: בחור בינוני".
(מאמר מתוך האתר textologia.net)
