חשיבה תוצאתית | הסבר והגדרה
"התוצאה" איננה רק תיאור מילולי של "משהו" אותו אנו רוצים להשיג, אלא "גורם דינמי ומניע" לאותה פעילות שתוביל להשגתה.
החשיבה התוצאתית הינה דפוס וכלי חשיבה אשר שורשיה במשנתו של הפילוסוף היווני אריסטו. אריסטו טבע את המושג "טלאולוגיה" [תוצאתיות/תכליתיות],
המבוסס על תפישת עולם לפיה לטבע, ולכל דבר שבתוכו,יש מטרה ותכלית .
משמעות הקיום לפי אריסטו היא לאתר מטרה זו – כל אחד ומטרתו הייחודית – ולממשה.
"התוצאה" איננה רק תיאור מילולי של "משהו" אותו אנו רוצים להשיג, אלא "גורם דינמי ומניע" לאותה פעילות שתוביל להשגתה.
חשיבה מונחית ע"י תוצאה |
- ככל שעולה "רמת ההפשטה" בהגדרת התוצאה, כך גדל הסיכוי לאתר את התוצאה המובילה להצלחה.
- היכולת "למדוד" ו"להעריך" תוצאות בצורה מובחנת ומדויקת , היא תנאי הכרחי להצלחה.
- כל תוצאה הינה בסופו של דבר "אמצעי" להשגת תוצאות נוספות, כלומר שכל תוצאה הופכת להיות משאב. [ הסבר מה הם "משאבים" של בן אדם: "משאבים הם סך כל הדברים שרכשנו ולמדנו בחיינו: ידע והשכלה פורמאליים; כישורים, מיומנויות ויכולות יחודיים; תכונות ומאפינים אישיותיים; ניסיון; קשרים; הופעה ועוד ]. לדוגמא, אני רוצה להשיג תוצאה/מטרה מסוימת בתחום העבודה שלי: "להתקבל לעבודה כמהנדס בחברה בעלת שם". אחרי שהתקבלתי לחברה זו, "התוצאה" הופכת להיות משאב שלי, ובעתיד אוכל להשתמש בו להשגת תוצאה חדש, "להיות מנהל-תחום/אגף", וכך הלאה.
- ישנם בחיינו מספר צמתים מרכזיים שדורשים מאתנו להפעיל את הכלי "חשיבה תוצאתית": למשל, בחירת קריירה; בחירת משרה; בחירת בן/בת זוג; איך ובאיזו מסגרת יתחנכו ילדינו; רכישת בית; רכישת רכב; מעבר למדינה אחרת וקבלת החלטות משמעותיות אחרות בחיינו.
- חשיבה תוצאתית מתבססת על כך שקיים "צורך לשינוי" ושלשינוי זה יש "מטרה" ספציפית.
- ניתן לומר שכל מטרה היא התוצאה עצמה.
- בצורת החשיבה, "האמת" היא גלומה ב"תוצאה" שהאדם רוצה להשיג.
- זהה את התוצאה; זהה את הדרכים שאתה צריך כדי להגיע לשמה ותבחר את דרכי הפעולה.
- חשיבה תוצאתית מניחה שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.
חשוב לזכור:
- אין עשייה ללא תוצאה [ לכל עשייה יש בהכרח תוצאה ].
- כל תוצאה מחייבת השקעת משאבים.
- משאבים הם מוגבלים.
- לכל עשייה יש אינסוף תוצאות מעשיות.
- תנאי הכרחי להצלחה הוא איתור התוצאות הנכונות והגדרתם המאובחנת והמדויקת.
מאפייני החשיבה התוצאתית:
תוצאה | משאב בו נחפוץ. מטרת הפעולה, וסיבתה. |
רצף תוצאות | שרשרת תוצאות. כל אחת מהווה את ההישג המבוקש לאחר השגת קודמתה, ומשאב להשגת התוצאה הבאה אחריה. |
רציונאליות | חשיבה המעניקה משקל רב לעובדות ונתונים והמשתמע מהם. |
יעילות | ניצול מיטבי של המשאבים. |
אפקטיביות | יעילות המופעלת לכיוון הנכון. |
תכלית | התוצאה המצופה מנחה למיקוד משאבים וכיוון הפעולה. |
מערכתי | חשיבה לטווח רחב ורואה תמונה כוללת, המכילה היבטים ומשתנים רבים בעלי השפעה על התוצאה. |
בקרה | כל תוצאה מהווה כלי לניתוח והערכת עצמה, לתוצאות שהושגו ולאלה שבמעלה הרצף. |
שאלות מנחות בחשיבה התוצאתית:
- מהי התוצאה הרחוקה ביותר, שעל פיה יתכוונו התוצאות המעשיות שיושגו?
- אם התוצאה הרחוקה כבר הושגה, מהי הבאה אחריה?
- איזה הישג שיושג, יבטיח באופן המיטבי את השגת התוצאה?
- מהי התוצאה הקונקרטית בשטח אליה מכוונת תפישת המטרה?
- מהן התוצאות הנוספות אותן נרצה להשיג, והקשר בינן לתפישת המטרה?
- מהו תחום הפעולה הקריטי המרכזי, עם הסיכוי הטוב ביותר לתרום להשגת התוצאה?
- מהו העיקרון המרכזי והחשוב על פיו נפעל להשגת התוצאה?
- מהו המדד המרכזי להצלחה בתחום הפעילות המרכזי ומהם כלי המדידה להצלחה בתחום זה?
מאפיינים רגשיים ואינטלקטואליים בחשיבה התוצאתית:
- מופשטת יותר, ולכן קשה יותר.
- מחייבת הכרה במגבלות.
- מחייבת השקעה רבה בניסוח התוצאה הרצויה.
- אינה מהווה תחליף לחשיבה תהליכית, אבל מתאימה יותר למצבי שינוי ומשבר.
- בעלת פוטנציאל להיות מוסרית יותר.
- מחליפה את הצורך ב"חיזוי העתיד" ב"עשייה של יצירת העתיד".
חשיבה תוצאתית לעומת
תהליכית – דוגמאות:
"תפקידה של מזכירה"
חשיבה תהליכית | חשיבה תוצאתית |
תפישת המטרה: | תפישת המטרה: |
מאפייני ביצוע: | מאפייני ביצוע: |
השאלה המנחה: | השאלה המנחה: |
